<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ב'</h1>
<h2>דף יב:</h2>
על כל המתים קורע טפח, על אביו ועל אמו עד שמגלה את לבו, אמר רבי אבהו מאי קראה (שמואל ב', א' י"א) ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם ואין אחיזה פחותה מטפח, על כל המתים כולם אפילו לבוש עשרה חלוקין קורע [את] העליון ועל אביו ועל אמו קורע את כולם ואפקריסותו אינה מעכבת, אחד האיש ואחד האשה רבי שמעון [בן אלעזר] אומר אשה קורעת את התחתון ומחזירתו לאחוריה וחוזרת וקורעת את העליון (מו"ק כ"ב ב'). רבותינו שבצרפת רגילין לומר שהמטרונא אין בה חיוב קריעה שהוא מעניין אפקריסותו שהוא סודר העליון שאינו אלא לצניעות, אבל רבינו משה (פ"ח ה"ג) פירש אפקריסותו שהוא בגד הזיעה הדבוק לבשרו וכן פירש בערוך (ערך אפיקריסין) והוא פתוח בכתפיו וכשלובשו קושרו כדאמרינן במסכת מקואות (פ"י מ"ד) הקשר של אפקריסותו שבכתף, ותניא במסכת דרך ארץ (פ"י) הנכנס למרחץ כיצד עושה חולץ מנעליו ומסלק כובעו וטליתו ומתיר חגורו [ו]פושט חלוקו ואחר כך מתיר אפקריסותו התחתונה. ומהיכן קורעו מלפניו והקורע מאחריו או מן הצדדין או מלמטה לא יצא ידי חובת קריעה, אלא כהן גדול בלבד שהוא פורם מלמטה (רמב"ם שם ה"א) כדאיתא בפרק אחרון דהוריות (י"ב ב'). ואין צריך להבדיל שפת הבגד כרבנן דרבי יהודה אבל על אביו ועל אמו צריך להבדיל (מו"ק כ"ב ב'). על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים, על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם והאשה שוללת לאלתר מפני כבודה (שם). כי אתא רבין א"ר יוחנן על כל המתים קורע אף בכלי, על אביו ועל אמו אינו קורע אלא בידו, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן על כל המתים כולם קורע מבפנים, על אביו ועל אמו קורע מבחוץ (שם). פירוש (רמב"ם שם הל' ב'—ג') מבפנים בחדר שלא בפני העם, ומבחוץ [הוא] בפני העם כמו שמפורש שם אחוי קרעא לעמא.
